מטרת אמנת שינוי אקלים היא להביא לייצוב גלובלי של ריכוזי גזי החממה באטמוספרה, ולצמצום הריכוזים לרמה בה לא נגרמות הפרעות המסכנות את מערכת האקלים.

כבר לפני 20 שנה התכנסו מדינות העולם לדון בבעיה של התחממות כדור הארץ הנגרמת מזיהום לאוויר שמקורו במעשי אדם. היום יש הסכמה שמשבר האקלים והצורך הדחוף בצמצום פליטות גזי חממה הוא אחת הבעיות הקשות ביותר לאנושות, הדורשת התמודדות משותפת של כל מדינות העולם.

רקע
בבסיס האמנה עומדת דאגה עולמית הנובעת מההתחממות ההדרגתית של כדור הארץ. טמפרטורת כדור הארץ עלתה בממוצע ב- 0.6-0.3מעלות צלסיוס מאז 1860 וצפויה לעלות עוד כ- 1-3.5 מעלות צלסיוס עד שנת 2100. התחממות זו, שמקורה בפליטות גזי חממה כתוצאה מפעילות אנושית, גורמת לאירועי מזג אוויר קיצוניים ועלולה לגרום לעליית מפלס פני הים, להיעלמות איים, להצפות שטחים נמוכים, להתפשטות מחלות ורעב, למדבור ועוד. באזורנו מתבטאים השינויים, בין היתר, בהמלחת האקוויפר, בירידה במספר ימי הגשם ובהתפשטות קו המדבר צפונה.

מטרת האמנה
להפחית את הפגיעה האנושית במערכת האקלים הגלובלית כתוצאה מפליטות גזי חממה. לצורך כך מגדירה האמנה מסגרת פעילות להפחתת פליטות גזי החממה, שגורמים להתחממות כדור הארץ.

פרוטוקול קיוטו
כדי להפוך את האמנה לאמצעי אפקטיבי, שניתן ליישם באמצעותו את צעדי ההפחתה הקבועים בו, אומץ ב- 1997 הנספח לאמנה הידוע בשם פרוטוקול קיוטו. הפרוטוקול מתייחס לשישה גזי חממה עיקריים ומחייב את המדינות המפותחות, שהן צד לאמנה, לשאת בהפחתות הגדולות של הפליטות. צפוי כי בעתיד יופנו דרישות הפחתת פליטות גזי חממה גם כלפי המדינות המתפתחות.  נכון למרץ 2008, 175 מדינות הן צד לפרוטוקול.

פרוטוקול קיוטו לאמנת האקלים מחייב את המדינות המפותחות (מדינות הרשומות בנספח I לאמנה ונספח B לפרוטוקול) להפחית בכ- 5% את פליטות גזי החממה שלהן (ביחס לרמה של שנת 1990), וזאת בתקופה בין השנים 2008-2012, הנקראת תקופת מחויבות ראשונה. גזי החממה כוללים 6 סוגים עיקריים של גזים: פחמן דו חמצני (CO2), מתאן (CH4), חנקן תת-חמצני ((N2O, HFCs, PCFs ו- SF6. לכל גז חממה יש השפעה שונה על תופעת ההתחממות הגלובלית. יחידת המדידה היא לפי פחמן דו חמצני. ישראל מוגדרת לפי האמנה והפרוטוקול כמדינה מתפתחת, דהיינו מדינה שאינה רשומה בנספח I, וזאת אומרת שלא חלים עליה יעדי הפחתה מחייבים. ישראל אשררה את הפרוטוקול ב- 2004.

ישראל והאמנה
ישראל אשררה את האמנה ב 02/09/1996 וחתמה על פרוטוקול קיוטו בדצמבר 1998. ישראל אישררה את הפרוטוקול ב 12/02/2004. ישראל נחשבת למדינה לא מפותחת, למרות שהשוואת פליטות פחמן דו-חמצני (CO₂) בינה לבין מדינות אחרות מראה כי ישראל נמצאת ברמה אחת עם המדינות המפותחות.

בזמן אשרור האמנה הוקמה ועדה בין-משרדית לנושא האמנה על פי החלטת ממשלה. בוועדה משתתפים נציגים של המשרדים הרלוונטיים ומשקיפים מארגונים לא ממשלתיים. מטרת הוועדה היא לגבש מדיניות ממשלתית להפחתת פליטות גזי חממה. המשרד לאיכות הסביבה והוועדה הבין-משרדית רואים יתרונות רבים, הן מהבחינה הסביבתית והן מהבחינה הכלכלית, בלקיחת מחויבות וולונטרית על ידי ישראל להגבלת פליטות גזי חממה או להפחתתן.

בישיבה של ועדת השרים לאיכות הסביבה וחומרים מסוכנים ב- 21 בינואר 2001 התקבלה החלטה מס' חמ/13 המתייחסת לגיבוש יעדי ההפחתה של מדינת ישראל.
קבצים להורדה:

		אמנת שינוי האקלים - תרגום לעברית
3201K

		פרוטוקול קיוטו ויישומו בישראל
95K

		הכרזת דלהי על שינוי אקלים ופיתוח בר קיימא
31K

		Israel National Report on Climate Change
3769K

		גזי חממה בישראל - עדכון מצאי פליטות וקליטות לשנת 2000
4718K