חוק חופש המידע, קובע את זכותו של כל אזרח ותושב לקבל מידע מרשות ציבורית, בכפוף לסייגים שפורטו בו. הסייגים נועדו לשמור על זכויות מוגנות ואינטרסים ראויים כגון: בטחון המדינה, שמירת הפרטיות, סודות מקצועיים ומסחריים.
החוק קובע מי זכאי לקבל מידע, איזה סוגי מידע יש חובה או רשות למסור, פרטים בדבר תוכן המידע הנמסר, אופן הפעלת שיקול הדעת של הרשות הציבורית בבואה למסור מידע, וכן הוראות והנחיות בדבר נוהלי הגשת הבקשות והטיפול בהם.
מספר הבקשות למידע על פי החוק נמצא במגמת עליה. בשנת 2004 התקבלו במשרד לאיכות הסביבה 114 פניות על פי חוק חופש המידע. בשנה זו ניכרה עליה בפניית אזרחים למשרד על פי החוק, כ-43% מסך הפונים, לעומת שנת 2003 בה רק 25% מכלל הפונים היו אזרחים. המשרד לאיכות הסביבה רואה חשיבות רבה בנתון זה, המוכיח כי נושאי איכות הסביבה צוברים תאוצה בסדר היום הציבורי.
בשנת 2005 התקבלו 98 בקשות על פי חוק חופש המידע במשרד להגנת הסביבה. הנושאים השכיחים בהם פנו בבקשות למידע: היתרי רעלים ופסולת מסוכנת היתרי הזרמה לים נתוני זיהום אויר עמידה בתנאים ברשיון עסק .
המשרד לאיכות הסביבה הקצה משאבים לטיפול בבקשות הציבור על פי החוק ורואה בכלי זה מנוף להעלאת המודעות הסביבתית.