בעשור האחרון חלה מהפכה בכל הקשור לטיפול בפסולת מוצקה. עשרות אתרי פסולת פיראטים נסגרו ומרבית הפסולת הביתית בישראל מטופלת כראוי. למרות האמור לעיל לא ניתן להתעלם מאחת הבעיות הסביבתיות הקשות והמכוערות: ערמות הפסולת הפזורות בכל רחבי המחוז, בשדות ובשטחים הפתוחים. מדובר בעיקר בפסולת ממקור תעשייתי, חקלאי ופסולת בניין אשר במקום להגיע לאתרים מוסדרים לפסולת יבשה (או למיחזור) מושלכים בשטחים הפתוחים ובצידי הדרכים. ערמות הפסולת מהוות מפגע סביבתי וחזותי כאחד. הערמות מכילות בין השאר מרכיבים העשויים לגרום לזיהום קרקע ומים, להתפרצות שרפות וזיהום אוויר. כן מהוות ערמות הפסולת מוקד משיכה ומקום להתרבות מזיקים.
בשל מיקומו ואופיו של מחוז מרכז הבעיות הקשורות בהשלכה פראית של פסולת בניין רבות:
ריבוי השטחים הפתוחים ברחבי המחוז, מקל על העבריינים ומהווה מוקד משיכה לכל אותם חברות, קבלנים או שיפוצניקים אשר חוסכים בהובלה ובדמי הכניסה לאתר מוסדר ומשליכים את הפסולת שלא כדין.
שטחי המחוז והאתרים בתחומו מהווים פתרון טיפול ובמקרה הגרוע אזורים פוטנציאלים להשלכה של פסולת בניין ממחוזות סמוכים ובעיקר ממחוז תל אביב שבו אין אתרים הטמנה לפסולת בניין וקשה יותר למצוא שטחים פתוחים להשלכה לא חוקית.
ברחבי המחוז פועלים כיום 2 אתרים לקליטת פסולת יבשה ופסולת בניין.