באפריל 1998 נכנס לתוקפו חוק גנים לאומיים, שמורות הטבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 המאחד בין שתי הרשויות הקודמות - "רשות שמורות הטבע" ו"רשות הגנים הלאומיים".

הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (רשות הטבע והגנים) מופקדת על פי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה התשנ"ח-1998 - על הגנים הלאומיים ושמורות הטבע בישראל. בין תפקידיה החשובים של הרשות: ליזום, לתכנן, להקים, לפתח ולנהל שמורות טבע וגנים לאומיים.

תפקידיה של רשות הטבע והגנים והחוקים על פיהם היא פועלת:

הרשות פועלת בביצוע תפקידיה על פי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ``ח 1998 והחוק להגנת חיית-הבר, התשט"ו-1955. לרשות סמכויות נוספות על פי שורת חוקים שעניינם שמירת השטחים הפתוחים ובכללם חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ"א-1981, חוק המים, התשי"ט-959 , חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה 1965, פקודת הכלבת ועוד. חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה מגדיר את תפקידיה של הרשות במילים אלה: תפקידיה של הרשות הם לטפל בכלל שמורות הטבע והגנים הלאומיים ולקדם את עניניהם וכן להגן על ערכי הטבע והמורשת, לפקח על שמירתם ולטפח אותם ובכלל זה:

1. לאתר שטחים ואתרים לצורך הקמת שמורות טבע וגנים לאומיים;
2. ליזום ולתכנן הקמת שמורות טבע וגנים לאומיים, או שינוי בהם;
3. להקים, לנהל, להחזיק, להפעיל ולטפח שמורות טבע וגנים לאומיים;
4. לשמור ולשקם ערכי בע בשמורות טבע ובגנים לאומיים ומחוצה להם;
5. לפקח על שמורות טבע וגנים לאומיים ועל ערכי טבע ומורשת, לרבות פיקוח לעניין עבירות על החוקים המנויים בתוספת;
6. לרכז תיעוד ורישום מידע מתחומי שמירת הטבע וערכי הטבע ובכלל זה להכין תיק אתר לכל שמורת טבע וגן לאומי, באופן שיקבע השר, על פי המלצת ועדת המשנה המקצועית-מדעית;
7. ליזום, לקיים ולעודד פעולות חינוך, הסברה והדרכה בתחומי שמירת הטבע וערכי הטבע והמושת ובכלל זה פעילויות להגברת התודעה בתחומים האמורים בקרב הציבור בכלל ובקרב תלמידים ובני נוער בפרט;
8. לקיים קשרים מדעיים בין-לאומיים בתחומי גנים לאומיים, שמירת הטבע וערכי הטבע;
9. לערוך ולקדם מחקרים בתחומי שמירת הטבע וערכי הטבע.

החוק מגדיר את הערכים העיקריים עליהם מופקדת הרשות וקובע:

• "גן לאומי" - שטח המשמש או המיועד לשמש לצורכי נופש לציבור בחיק הטבע או להנצחת ערכי שיש להם חשיבות היסטורית, ארכיאולוגית, אדריכלית, טבעית או נופית וכיוצא באלה, בין שנשאר בטבעו ובין שהותקן לשמש מטרות אלה ואשר שר הפנים הכריז עליו, בהתאם להוראות סעיף 22 , שהוא גן לאומי.
• "שמורת-טבע" -שטח שבו נשמרים חי, צומח, דומם, קרקע, מערות, מים או נוף, שיש בהם עניין מדעי או חינוכי, מפני שינויים בלתי-רצויים במראם, בהרכבם הביולוגי או במהלך התפתחותם, ואשר שר הפנים הכריז עליו, בהתאם הוראות סעיף ,22 שהוא שמורת-טבע.
• "אתר לאומי" - מבנה או קבוצת מבנים או חלק מהם לרבות סביבתם הקרובה, שהם בעלי חשיבות לאומית היסטורית בהתפתחות הישוב בארץ, ואשר שר הפנים הכריז עליהם בהתאם להוראות סעיף 38, שהם אתר לאומי.
• "ערך טבע" - כל דבר או סוג דברים שבטבע או חלק מהם, חי, צומח או דומם, שמקורם בשטח המדינה או מחוצה לו.
• "ערך טבע מוגן" - "ערך טבע, שלדעת השר יש ערך בשמירתו או סכנה להכחדתו, והוא הכריז עליו, בהתאם להוראות סעיף ,33 כבעל ערך טבע מוגן.
• "חיית-בר" - יונק, עוף, זוחל או דו-חיים, או כל חלק ממנו, או תולדה שלו, שמקורו בשטח מדינת ישראל או מחוצה לו, שאין טבעו לחיות במחיצתו של אדם.

מבנה הרשות:
רשות הטבע והגנים בנויה בפריסה גיאוגרפית כלל ארצית המחלוקת לחמישה מחוזות: צפון, כרמל-עמקים, מרכז, דרום, אילת ואזור יו"ש. כמו כן מחולק מערך המטה המקצועי לארבע חטיבות: חטיבת מדע, אכיפה ופיקוח, כספים ומינהל וחטיבת תכנון ופיתוח. במסגרת הרשות מופעלת גם היחידה לפיקוח בשטחים הפתוחים - הסיירת הירוקה - בפריסה כלל-ארצית.

כח אדם:
ברשות ברשות מועסקים 530 עובדים חודשיים ו- 240 עובדים יומיים.

אתרי הרשות:
הרשות מופקדת על מאות גנים לאומיים ושמורות טבע ברחבי הארץ, בשטח כולל של 6.3 מליון דונם. 58 מאתרי הרשות קולטים קהל: הם פתוחים בפני הציבור (בתשלום) ומספקים שירותים ומידע לרווחת המטיילים, שמספרם קרוב ל- 6 מליון איש בשנה. אתרי הרשות כוללים: גנים לאומיים - גנים ארכיאולוגיים והיסטוריים, גני טבע ונוף, אתרי לאום, פארק מים וחופי ים מוגנים, שמורות טבע - שמורות חורש, חוף וים, נופי מים, מדבר, מערות ושמורות של עולם החי והצומח. חטיבת קליטת המבקרים ברשות אחראית על תפעול האתרים, שיווקם, חינוך והדרכה, ייזום וביצוע פעילויות ואירועים, בטיחות מטיילים, הפעלת מועדון מינויים, הגשת שירותים שונים, מכירת מוצרים, הוצאה לאור ושיתוף הקהילה בפעילות האתר.

פעילות מקצועית - מדעית:
נתח מהותי ממטלותיה של רשות הטבע והגנים מתבטא בעבודה מקצועית - מדעית בנושאי שמירת הטבע והמורשת. פעילותה: איסוף נתונים, ניתוחם ותרגומם לכלים ממשקיים לניהול ושימור השטחים עליהם מופקדת הרשות. חטיבת המדע ברשות אחראית, באופן ישיר ועקיף, על הפן המקצועי בעבודת הרשות. החטיבה מונה כ- 15 איש, מרביתם בעלי תואר שלישי במקצועות הרלוונטיים - זואולוגיה, בוטניקה, אקולוגיה וארכיאולוגיה. עבודתה המקצועית של הרשות מתבצעת בתחומים שונים - אקולוגיה אקווטית, אקולוגיה יבשתית, אקולוגיה של שטחים פתוחים , הגנת חיות הבר, מניעת נזקי חקלאות, בוטניקה, ארכיאולוגיה, וטרינריה, מערכת מיפוי גיאוגרפי ( G . I . S ) ומאגר נתונים ארצי. הפעילות המקצועית - מדעית מתבצעת גם במחוזות הרשות ומרוכזת על-ידי ביולוגים מחוזיים, המפקחים על העבודה המקצועית ברמות השטח השונות. בחלק משמורות הטבע המרכזיות מועסק ביולוג שמורה. פעילות הרשות בתחום המקצועי באה לידי ביטוי גם בקשרים בינלאומיים: השתתפות באמנות בינלאומיות, כנסים, ושיתוף פעולה אזורי.

אכיפת חוקי הרשות:
הרשות עוסקת באכיפה יומיומית של החוקים עליהם הופקדה ובפיתוח תורות פיקוח ואכיפה. חטיבת האכיפה ברשות פועלת בתחום זה מול פרקליטת המדינה, משטרת ישראל, צה"ל, המכס, מג"ב וקק"ל. לקידום אכיפת החוק, מפעילה הרשות מערך תביעות וייעוץ משפטי. הרשות מכשירה את עובדיה בתחום האכיפה, מפעילה מערך מודיעין וחקירות ארצי, מגבירה את האכיפה במניעת סחר וצייד בלתי חוקיים, משפרת את הציוד האכיפתי ועוסקת במערך כיבוי אש בגנים לאומיים, שמורות טבע ושטחים פתוחים.

תכנון ופיתוח:
לצד הדגשים הניתנים בעבודת הרשות לנושאי שימור ערכי טבע, נוף ומורשת, נעשות פעילויות תכנון ופיתוח מבוקרות. חטיבת תכנון ופיתוח ברשות עוסקת בקידום הכרזת גנים לאומיים ושמורות טבע, ניהול אינוונטר הקרקעות, ייצוג האינטרסים של הרשות במוסדות התכנון, וכן קידום מיזמי פיתוח בתוך הגנים והשמורות. כל זאת תוך שימת דגש על שמירת ערכי הטבע וארכיאולוגיה. אנשי התכנון והפיתוח עוסקים גם בקידום פרוייקטים ארציים, כדוגמת הערכות לצליינות 2000, ופרוייקטים מקומיים מרכזיים, כמצדה וגמלא. היחידה הסביבתית, במסגרת התכנון והפתוח, מתרכזת בסיוע מקצועי לפעילות הרשות בתחום המים והרעלים - הקצאת מים לשמירת טבע, טיפול וסילוק שפכים משמורות טבע וגנים לאומיים, שיקום נחלים, הידרואולוגיה, פיקוח על השימוש ברעלים וטיפול בהרעלות.

כספים ומינהל:
אף שהרשות הוקמה על-פי חוק והופקדה על ערכים ונכסים לאומיים של טבע, נוף ומורשת, מרבית ממקורותיה התקציביים הם פנימיים ועליה להתקיים מהכנסותיה. אי לכך, בניגוד לחוק ובניגוד לנהוג במרבית מדינות המערב, מצבה הכלכלי של הרשות נתון לתנודות חיצוניות המושפעות ממצבה של התיירות הנכנסת. ירידה ריאלית של התיירות עקב אירועים ביטחוניים משמעה פגיעה של עשרות אחוזים בסך התקבולים הצפויים. הרשות שואפת לשינוי המדיניות לגבי מהותה וייעודיה, ודורשת כי המדינה תתייחס אליה כיאה לגוף שהוקם על פי חוק לצורך טיפול בנכסי הלאום, במקום הגישה הכלכלית-עסקית-מסחרית, הפוגמת ביכולתה של הרשות למלא את תפקידיה הממלכתיים.