רשות נחל הקישון
תאריך עדכון: 13/12/2007
נחל קישון: נחל קישון הוא הנחל השני בגודלו בנחלי החוף של ישראל ומהחשובים והמורכבים בארץ. מקורות הנחל בצפון השומרון. הנחל זורם לאורך 70 ק"מ מעמק יזרעאל ועד למפרץ חיפה. אגן ההיקוות של הנחל משתרע על פני 1,100 קמ"ר. קטעי הנחל לאורכו הם בעלי אופי מגוון: מעלה הנחל עובר בלב איזור חקלאי בו קטעים בעלי ערכי מורשת, היסטוריה, טבע ונוף יחודיים. במורד הנחל סבל הקישון מזה עשרות שנים מזיהום כבד, תעשייתי וסניטרי, שהביא למותה של המערכת האקולוגית ולהפיכת הערוץ לתעלת שפכים הזורמת למפרץ חיפה ופוגעת גם בו. קטע זה של הנחל הוא שהניע את תהליך הקמת רשות נחל הקישון שתפקידה לשקם את נחל קישון ויובלו - נחל גדורה. הקמת הרשות: רשות נחל הקישון הוקמה, על-ידי השר לאיכות הסביבה מכוח צו רשויות נחלים ומעיינות התשנ"ה 1994, שנכנס לתוקף ב- 13/10/1994. צו הקמת הרשות נשען על חוק רשויות נחלים ומעיינות התשכ"ה,1965 . רשות נחל הקישון היא גוף ציבורי ללא כוונת רווח. הרשות החלה פעולתה בדצמבר 1994. תפקידיה של הרשות כוללים: - הפסקת זיהום הנחל
- שיקום הנחל והחזרת חיים למימיו ולגדותיו
- הפיכת מסדרון נחל הקישון לעמוד השדרה הירוק של המטרופולין החיפאי
- פיתוח פארק הנחל לטובת הציבור, ולמטרות פעילות פנאי ונופש
- השבחת ערכי הקרקע ומשיכת פעילות כלכלית שתביא לפיתוח האיזור
- שינוי תדמית הנחל וסביבתו בעיני הציבור
ברשות הנחל חברים: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מפעלים, בעלי מקרקעין, תאגידים וגופים ציבוריים. תכנית אב לנחל קישון: בניסיון לשקם את הנחל ולממש את הפוטנציאל הגלום בו, יזמה הרשות הכנת תכנת אב, רב תחומית, כוללת וארוכת טווח, המגדירה את מדיניות לשיקום, שימור ופיתוח נחל הקישון ונחל גדורה והמרחב לאורכם כמו גם את האמצעים ליישום. בתכנית האב הוגדרו שימושי קרקע רצויים לאורך הנחל והותווה תהליך שיקום המשולב בפיתוח בר-קיימא. בתכנית האב, מרחב נחל הקישון, מתוכנן כריאה ירוקה מרכזית של המטרופולין החיפאי. לאורך הנחל וגדותיו יוקם פארק לינארי רציף, במרכזו פארק מטרופוליני רחב ידיים. יעדים מרכזיים שהושגו: - אישור תכנית האב ע"י ממשלת ישראל.
- קביעת תקן סביבתי לאיכות מי נחל קישון.
- הורדת נפח הזרמות השפכים ושיפור באיכות ההזרמה במסגרת היתרי הזרמה לים.
- הקמת פארקים לאורך גדות נחל קישון: פארק נחל בטבעון, פארק העמקים, פארק מעיין אלרואי, פארק מעגן הדיג.
- הקמת תחנת ניטור מקוון למדידה רציפה של מי הנחל.
- ביצוע סקר מקיף לקביעת הזיהום בקרקעית הנחל.
- ביצוע מעקב ביולוגי אחר חזרת החיים לנחל.
- ביצוע פרויקט השבת מינים לנחל.
- פיקוח שוטף של הרשות על ההזרמות לנחל ושמירה על הנחל וסביבתו ממפגעים שונים.
יעדים מרכזיים לעתיד: - הפסקת ההזרמות התעשייתיות לנחל.
- טיפול בבריכות הבוצה על גדות הנחל וניקוי הזיהום בקרקעית הנחל.
- הקמת מערכת ניטור וניהול סביבתי כוללת ומקוונת למי הנחל ולמוצאי המפעלים.
- השלמת תכנית מים לנחל ואספקת מים באיכות התואמת עקרונות שיקום נחלים.
- השלמת תכנית מתאר מחוזית חלקית לפארק מטרופוליני קישון.
- השלמת תכנית מתאר למרחב הנחל לכל אורכו.
- הוספת קטעי פארקים לאורך גדות הנחל.
- סלילת שבילי אופניים בגדות הנחל לכל אורכו.
- הקמת מרכז מבקרים ללימודי הסביבה.
- פיתוח מורד נחל קישון וסביבתו כמוקד פנאי ונופש.
- שיקום בתי גידול יחודיים לאורך הנחל.
מאז הקמת הרשות חל שיפור באיכות מי הנחל. בין השנים 2001-2006 אנו עדים להפחתה בריכוזי המזהמים העיקריים. על מנת להשיג את היעדים שנקבעו פועלת רשות הנחל להפסקה מוחלטת של הזרמות תעשייתיות לנחל. עומס המזהמים המוזרם על-ידי התעשייה הופחת בשיעור ניכר ועם השיפור באיכות מי הנחל החלו בעלי חיים לשוב למימיו ולגדותיו. רשות הנחל מקיימת מערך ניטור ביולוגי ופועלת להשבת מינים שנעלמו מאפיק הנחל: השבת הצב הרך, השבת שחריר הנחלים, השבת לבנון ליסנר, ביצוע תצפיות, שימור בתי גידול ושיקום צמחי.
|