• תכניות מעסיקים לתחבורת עובדים המבוססות על ההכרה באחריות המעסיקים ליצירת הבעיה, ולכן פנייה אליהם כגורם משפיע ליטול חלק בפתרונה.
• מדיניות מס המעודדת שימוש באמצעי תחבורה חלופיים לנהיגה ביחידות במכונית הפרטית, הפונה למעסיק ולעובד כאחת.

הניסיון בעולם

הדוח מציג דוגמאות שונות מהעולם לניהול תחבורה כחלק מגישה כוללת לפיתוח בר קיימא. תכניות מעסיקים לתחבורה הן נדבכים מרכזיים בגישה זו. לדוגמא, בבריטניה החליטו על שילוב אמצעי עידוד לשימוש בתחבורה ציבורית במקביל להרתעה משימוש ברכב הפרטי:

• הטבות לממעטים בנסיעה (לפי קילומטרים) לצרכים פרטיים ברכב החברה.
• מיסוי דלק חינם מהמעסיק: מס עודף לעובד של 20% מדי שנה על הדלק שמקבל חינם לשימוש פרטי, כדי להרתיע מעסיקים מלתת הטבה זו. שווי ההטבה נקבע על 14.4 אלף ליש"ט לשנה, וסכום זה מצטרף לחבות הכללית של העובד.
• מיסוי רכב חברה על פי פליטת CO₂ ממנו: העובדים ממוסים לפי מידת זיהום האוויר שגורם הרכב, כאשר מכוניות דיזל ממוסות יותר ומכוניות המונעות בתחליפים זוכות להנחה.

הצעדים העיקריים שעליהם ממליץ הדוח הם:

• ביטול היתרון המובנה של שימוש ברכב ממקום עבודה על ידי מתן ערך ראלי להטבה של רכב ממקום עבודה, לצרכי מס.
• הובלת מהלך של שינוי במערכת השכר במגזר הציבורי, כך שעובדים לא יחויבו להוכיח בעלות על רכב. תשלומי הוצאות אחזקת רכב הקיימים היום במערכות השכר למיניהן, יהפכו להחזרי הוצאות נסיעה. במצב כזה ההטבה לעובדים המגיעים ברכב פרטי תשתווה לזו של המגיעים בתחבורה ציבורית.
• הפחתת השימוש במקומות חניה בעבודה על ידי פדיון חניה לעובדים המוותרים על מקום חניה במקום העבודה, וחיוב במס על הטבת מקום חניה ממקום העבודה.
• מתן תמריצים לקידום תכניות תחבורה לעובדים על ידי הקלות במס למעסיקים שיציגו תכנית תחבורה כוללת המבוססת על הפחתת השימוש ברכב הפרטי, וכן מתן מידע וייעוץ מקצועי למעסיקים המעוניינים לפעול בנושא.
• עידוד נסיעה בתחבורה ציבורית על ידי הקצאת סובסידיה לרכישה מרוכזת של כרטיסי נסיעה מוזלים לעובדים, וכן הכרה במס בגין הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית מהבית למקום העבודה וחזרה.