הליכי חקיקה
  
  
     
 
 

 
#
#

 הליכי חקיקה

בשנים האחרונות נדונו בכנסת מספר הצעות חוק העוסקות בשיפור רווחתם של בעלי החיים באופן ישיר או בעקיפין. המשרד להגנת הסביבה ממשיך ליזום ולקדם הליכי חקיקה לרווחת בעלי החיים.
  • רווחת התרנגולות המטילות במסגרת הרפורמה בלולים 


הנשרה כפויה של תרנגולות מטילות

ההנשרה הכפויה של תרנגולות מטילות כוללת הרעבה של התרנגולות לתקופה של 10-14 ימים. במצב כזה גופן נכנס למצב של "סטרס" ומפסיק לקיים פעילויות שאינן חיוניות להישרדות, בין היתר,  הנשרת נוצותיהן.

לאחר שמתחילים שוב להאכיל את התרנגולות – הן "מחדשות" את הפעילות הפיזיולוגית שלהן ואת הפעילות של מערכות הגוף השונות, ובין היתר, נותנות תפוקה גדולה יותר של ביצים. יש תרנגולות שלא שורדות את התקופה הזאת, ומתות מרעב.

בחוות דעת משפטית מטעם משרד החקלאות נטען כי מתוך שקילת הסבל של התרנגולות אל מול צרכי החקלאות, הכף נוטה לכיוון צרכי החקלאות ויש להתיר את פעולת ההנשרה הכפויה.

עמדת המשרד להגנת הסביבה היא כי חוות הדעת המשפטית של משרד החקלאות לוקה בחסר,  מאחר ולא הוצגו שיקולים כבדי משקל, נתונים מפורטים, עובדות ואיזונים ההולמים את עמדתם.

הרעבת התרנגולות, גורמת להן סבל רב והיא למעשה התעללות על פי החוק.


הרעבת תרנגולות כאמצעי להגברת ייצור ביצים

בחודש יולי 2012 אושרה דרישת השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לאסור על הרעבת תרנגולות כאמצעי להגברת ייצור ביצים. האיסור ייכנס לתוקף החל מ 1.1.13

בנוסף, הקבינט הכלכלי אישר את בקשת המשרד לקצר את פרק הזמן בו ידרשו לולים חדשים שהקמתם היא בסיוע כלכלי מהמדינה, לעמוד בסטנדרט האירופי המינימלי הקובע גודל לול של 750 סמ״ר ואיבזור חיוני למטילות.

בעוד שמשרד החקלאות דרש כי יתאפשר ללולנים פרק זמן של 7 שנים לשם עמידה בדרישות אלו, והמשרד להגנת הסביבה דרש שנתיים בלבד. הקבינט הכריע על 4 שנים.

במקביל הוקם צוות בין-משרדי הכולל את משרד האוצר, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה, אשר יציג לקבינט בתוך 80 יום את המשמעות הכלכלית של החלת איסור ההנשרה וההרעבה.

  • חוק איסור סחר בפרוות


המשרד להגנת הסביבה תומך באיסור על סחר בפרוות, בשל ההתאכזרות בבעלי חיים הכרוכה בתהליך ייצור הפרוות. הצעת החוק נדונה מספר פעמים בוועדת החינוך של הכנסת. בתחילה התעכב הליך החקיקה בשל חוסר הסכמה עם נציגי הציבור החרדי בכנסת לגבי הנוסח, ובהמשך עוכב בשל פניות של מדינות שונות שהביעו חשש מכך שחקיקה כזאת בישראל תגרור אחריה חקיקה דומה ברחבי אירופה ותזיק לענף הסחר בפרוות. כיום מוקפא ההליך בשל מחלוקות בין הגורמים השונים השותפים בתהליך החקיקה.

  • החוק להגנת חיית הבר


החוק מצוי בתהליך של תיקון, אותו יזם השר להגנת הסביבה. התיקון יעניק הגנה לכל חיות הבר: לאחר התיקון יוגבל הצייד בישראל, ולמעשה לא יותר צייד לשם ספורט או שעשוע; סחר בפרוות יתאפשר רק בהיתר מיוחד; פיזור רעל יותר רק לפי חוק – למטרה חקלאית או תברואתית.

  • איסור על יבוא מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי-חיים


המשרד להגנת הסביבה תמך בתיקון לפקודת הרוקחים, שהתקבל בכנסת במהלך שנת 2011. על פי התיקון אסור לייבא מוצרי קוסמטיקה שבמהלך ייצורם נעשה שימוש בבעלי חיים. תיקון זה מהווה המשך לחקיקה קודמת, שאסרה ייצור מוצרי קוסמטיקה כאלה בישראל.

  • תיקון חוק העבירות המנהליות


המשרד להגנת הסביבה תומך בתיקון החוק, כך שמספר עבירות לפי תקנות החזקת בעלי חיים שלא לצרכים חקלאיים תוגדרנה כעבירות מנהליות, ואפשר יהיה להטיל בגינן קנסות בגובה של 5000-500 ₪. תיקון זה יאפשר ענישה מיידית של כאלה המפרים את התקנות, ולא יהיה צורך בהגשת כתבי אישום נגדם ובקיום משפטים פליליים שעלולים להיערך מספר שנים.

  • הצעות חוק נוספות הנמצאות בשלבים הראשונים של תהליך החקיקה: 
  1. הסמכת מפקחים של המשטרה הירוקה, הפועלת מטעם המשרד להגנת הסביבה, לאכוף את חוק צער בעלי חיים. הצעת החוק נמצאת בשלבי ניסוח אחרונים במשרד החקלאות
  2. התקנת תקנות בנוגע להחזקת חזירים - נמצאת בשלבי ניסוח במשרד החקלאות
  3. התקנת תקנות בנושא הובלת עופות – נמצאת בשלבי ניסוח במשרד החקלאות
  4. החמרת הענישה בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד – 1994:
    המשרד תומך בהעלאת רף הענישה על פי החוק, על מנת להעביר לציבור את חומרת העבירות הכוללות פגיעה בבעלי חיים, ועל מנת לאפשר לבתי המשפט להחמיר עם נאשמים בעבירות של צער-בעלי-חיים
שלח להדפסה
שלח להדפסה
שתף\שמור

מידע ושירותים

12/02/2014 10:41
 
 
שמורות, המשרד להגנת הסביבה, מדינת ישראל 2012
Cכל הזכויות