אמנת המגוון הביולוגי (CBD)
  
  
     
 
 
#
#

 אמנת המגוון הביולוגי (CBD)

/PhotoAlbum/Biodiversity/latewinterbloom_hagai-blachner.jpgפריחה בחורף צילום: חגי בלכנר
פריחה בחורף. צילום: חגי בלכנר
להגדלה
פריחה בחורף 
צילום: חגי בלכנר 
המונח "מגוון ביולוגי" מתאר את המגוון של היצורים החיים על פני כדור הארץ (צמחים ובעלי חיים). על פי האמנה, המגוון הביולוגי הוא השונות שבין אורגניזמים חיים מכל מקור יבשתי, ימי, מימי או אחר, וכן המורכבויות האקולוגיות שהן חלק ממנה.
#

רקע

​המונח "מגוון ביולוגי" מתאר את המגוון של היצורים החיים על פני כדור הארץ (צמחים ובעלי חיים).

על פי האמנה המגוון הביולוגי הוא השונות שבין אורגניזמים חיים מכל מקור יבשתי, ימי, מימי או אחר, וכן המורכבויות האקולוגיות שהן חלק ממנה. בזאת נכלל המגוון שבתוך המינים השונים, בין המינים ובין המערכות האקולוגיות. כלומר, מדובר בצמחים, בבעלי חיים ובמיקרו-אורגניזמים, וכן בגנים שלהם ובמערכות האקולוגיות הכוללות אותם.

נושאים נוספים המצויים בטיפול האמנה הם נושא המינים הפולשים וההנדסה הגנטית, אשר משפיעים על מאגר המינים בטבע. אמנה זו אומצה בועידת כדור הארץ שהתקיימה בריו בשנת 1992 והיא נכנסה לתוקף ב-1993.  

#

מטרת האמנה

​אמנה זו משמשת ציון דרך בחוק הבין-לאומי, שכן היא מכירה לראשונה בכך ששימור המגוון הביולוגי הוא עניין משותף לכלל האנושות. האמנה מכסה את כל המערכות האקולוגיות, המינים והמקורות הגנטיים הקיימים ויש לה שלוש מטרות עיקריות:

  1. שימור המגוון הביולוגי
  2.  שימוש בר קיימא במרכיביו
  3. חלוקה הוגנת ושוויונית של התועלות הנובעות מניצול משאבים גנטיים

 

מדינה שהיא צד לאמנה מחויבת להגיש דו"ח לאומי לפני מפגש הצדדים לאמנה (מדי 4 שנים). על-פי דו"חות לאומיים אלה ניתן לבחון את הפעולות שנעשו במדינה לשם יישום האמנה בפועל.

#

פרוטוקול קרטחנה (Cartagena)

בשנת 2000 התגבש פרוטוקול Biosafety הידוע גם בשם "פרוטוקול קרטחנה" והוא נכנס לתוקף ב-2003. מטרת הפרוטוקול להגן על המגוון הביולוגי והמגוון הגנטי מפני סיכונים הנגרמים על-ידי יצורים ששונו מבחינה גנטית באמצעים ביוטכנולוגיים.

הפרוטוקול עוסק בשינוע יצורים אלה ובמסגרתו הוקם מנגנון העברת מידע מתקדם בנושא היצורים Advanced informed Agreement - AIA, אשר מבטיח שלמדינות יהיה את המידע החיוני לפני קבלת החלטה על ייבוא אורגניזמים מסוג זה לשטחם. הפרוטוקול הקים מנגנון נוסף - Biosafety Clearing House, לשם החלפת מידע בין מדינות על יצורים אלה, כדי להקל על יישום הפרוטוקול.

ישראל טרם הצטרפה כצד לפרוטוקול זה.

#

פרוטוקול נגויה (Nagoya)

​הפרוטוקול בדבר גישה למשאבים גנטיים, "פרוטוקול נגויה", אומץ בועידת הצדדים האחרונה ב-29 באוקטובר 2010 בנגויה, יפן.

הפרוטוקול מסדיר את הגישה למשאבים גנטיים וחלוקת הרווחים מהשימוש בהם באופן צודק ושוויוני בין המדינות. האמנה מכירה בזכות הריבונית של כל מדינה בתחומה על המשאבים שהיא אוצרת בתוכה, אולם מבקשת שתהיה גישה לאותם משאבים גנטיים.

כמו כן, המדינות מחויבות לבנות אמצעים וכלים על מנת לאפשר את חלוקת הרווחים מהשימוש במשאבים הגנטיים (מצמח, מבעל חיים, או ממיקרואורגניזם). הם משמשים למטרות שונות בסקטורים שונים כגון פרמקולוגיה, קוסמטיקה, ביוטכנולוגיה, חקלאות והורטיקולטורה.

הפרוטוקול החדש מציע להקים מנגנון של הנפקת תעודה עבור כל משאב גנטי על ידי המדינה בעלת המשאב. תעודה זו תלווה את המשאב הגנטי. מבחינה מקצועית מצוי הנושא בתחום טיפולו של משרד התמ"ת.

ישראל טרם הצטרפה כצד לפרוטוקול זה

ישראל והאמנה

​​ב-1992 חתמה ישראל על האמנה, ואשררה אותו ב-1995, והיא נכנסה לתוקף באותה שנה. האמנה מיושמת באמצעות החוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 וחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 וחיקוקי המשנה שמכוחם.

התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל פורסמה בינואר 2010.

התכנית הינה תכנית אסטרטגית ועל סמך תכנית זו נבנית כיום תכנית פעולה בין-משרדית למגוון ביולוגי אשר תיישר קו עם יעדי האמנה (Aichi Targets) לעשור המגוון הביולוגי (2020-2011) שנקבעו במפגש הצדדים של האמנה באוקטובר 2010.

דוחות אמנת המגוון הביולוגי

אמנת המגוון הביולוגי קובעת כי כל חברה באמנה מחוייבת להגיש דוח תקופתי למזכירות האמנה.

ישראל הגישה עד כה 4 דוחות.

שלח להדפסה
שלח להדפסה
שתף\שמור
יחסים בין-לאומיים

מידע ושירותים

08/09/2013 13:58
 
 
שמורות, המשרד להגנת הסביבה, מדינת ישראל 2012
Cכל הזכויות