צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות
  
  
     
 
 
#
#

 צמצום השימוש בשקיות פלסטיק

השימוש הרב בשקיות הנשיאה החד-פעמיות הפך בישראל להרגל בלתי נפרד מהליך קניית מוצרי צריכה, בקרב ציבור הצרכנים ובקרב הקמעונאים המספקים שקיות אלו בחינם וללא הגבלה. שקיות חד פעמיות אלו הופכות לפסולת, שאינה מתפרקת לאורך מאות שנים, ומזהמת את הסביבה ובמיוחד את השטחים הפתוחים ואת הסביבה הימית העולמית.

לצורך התמודדות ומניעה של הנזקים הסביבתיים, נדרש שינוי בדפוס השימוש בשקיות החד-פעמיות, המכונות "שקיות גופיה". שקיות הגופיה בולטות מאד בפגיעתן בנוף ובניקיון המרחב הציבורי, ומקשות על תהליכי הטיפול הנאות בפסולת בשל המבנה שלהן והקושי להפריד אותן מזרמי פסולת אחרים.
בכל שנה משתמשים בישראל בכ- 2.22 מיליארד שקיות גופיה, מזה כ- 60% מהשקיות מחולקות במרכולים. השימוש בשקיות גופיה בישראל עומד על כ- 274 שקיות לנפש בשנה, כלומר כ- 975 שקיות בשנה למשק בית.

#

עיקרי החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות, התשע"ו-2016

  1. נוסח החוק כפי שפורסם ברשומות:
    החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד–פעמיות, התשע"ו - 2016
  2. על פי החוק אסורה המכירה או המסירה בחינם של שקיות נשיאה חד-פעמיות בעובי של פחות מ - 20 מיקרון לציבור הלקוחות בכל מקום העוסק בממכר קמעונאי של מוצרים לרבות באמצעות עסקת מכר מרחוק (אינטרנט).
  3. בחוק איסור על קמעונאי גדול להעמיד לרשות לקוח, למסור או למכור שקית הבאה במגע ישיר עם מזון אלא אם אין לה ידית או ידיות. כלומר בבתי ממכר קמעונאיים גדולים, שקיות נשיאה, הבאות במגע ישיר עם מזון, חייבות להיות ללא ידיות.  
  4. קמעונאי גדול לא יעמיד לרשות לקוח ולא ימסור לו שקית נשיאה חד-פעמית שעובייה יותר מ 20 מיקרון, אלא אם כן הוא יגבה מהלקוח תשלום בעדה בסכום מינימלי שאינו נמוך משיעור ההיטל לרבות בעסקאות מכר מרחוק (בתוספת מע"מ). שקית נשיאה חד פעמית שעובייה יותר מ 20 מיקרון תעלה ללקוח 10 אגורות לפחות.  על הקמעונאים הגדולים יהיה לציין בחשבונית ללקוח, בנפרד, מספר שקיות הנשיאה החד- פעמיות שקנה ואת המחיר ששילם בעדן.
  5. על פי החוק הקמעונאים הגדולים ידווחו למשרד להגנת הסביבה אחת לרבעון, בין היתר, על מספר השקיות שמכרו וישלמו את ההיטל עבור כל שקית נשיאה חד - פעמית שנמכרה.

 

#

רקע - פעילות המשרד לצמצום השימוש בשקיות פלסטיק

​עלות שקיות הנשיאה החד-פעמיות המחולקות במרכולים ורשתות השיווק מוערכת ב-80 מלש"ח בשנה. כיום, עלות זו אינה מושתת באופן ישיר על הצרכן, אך בפועל היא מושתת על הצרכנים באופן עקיף, במחירי המוצרים שהם קונים. למרות מודעות ציבורית גבוהה לפגיעה הסביבתית הנוצרת משימוש בשקיות חד-פעמיות, ציבור הצרכנים משתתף בפגיעה בסביבה כי אינו מודע לעלות האמיתית של שקיות אלה, אין בפניו חלופות זמינות ואינו מורגל לשימוש בסלים רב-פעמיים או בשקיות רב פעמיות.

שקיות הנשיאה הן 'אריזה', כהגדרתה בחוק להסדרת הטיפול באריזות, תשע"א-2011. על כן, על יצרנים ויבואנים של שקיות נשיאה מוטלת חובה לממן מנגנונים לאיסוף ולטיפול סביבתי של פסולת הנוצרת משקיות הנשיאה, בהתאם ליעדים הקבועים בחוק. עם זאת, חוק האריזות אינו קובע הסדר ספציפי לגבי איסוף ומיחזור של שקיות נשיאה מפלסטיק ואינו קובע יעד מיחזור ספציפי לשקיות נשיאה. לאחר מספר שנות יישום של חוק האריזות נמצא, כמו במדינות אחרות, כי המטרה הממוקדת של צמצום השימוש בשקיות נשיאה בעת הקנייה מצריכה התייחסות פרטנית וחקיקה ייעודית.

במדינות שונות ברחבי העולם נעשים מאמצים, באמצעות רגולציה והסברה, לצמצם את השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות מפלסטיק ולמנוע את הלכלוך ואת השלכות סביבתיות אחרות הנגרמות משקיות הנשיאה. מבין המדינות החברות באיחוד האירופי, נקבע בחקיקה מס או היטל על שקיות נשיאה מפלסטיק בבלגיה, בולגריה, צרפת, הונגריה, לטביה, רומניה ואירלנד[1]. במדינות אחרות החברות באיחוד - צ'כיה, דנמרק, ספרד (חלקי), מלטה - קיים הסדר חקיקתי של גביית מחיר עבור שקית נשיאה מפלסטיק. כמו כן, באיטליה, ספרד וצרפת קיימת חקיקה הקובעת איסור כללי על חלוקת שקיות נשיאה מפלסטיק. למיטב ידיעתם של גורמי המשרד, איסור זה אינו מיושם בפועל, מסיבות שונות. יצויין כי ברוב מדינות האיחוד, לעיתים במקביל לחקיקה בנושא, מיושמות תכניות פעולה ויוזמות וולנטריות של התעשייה ורשתות השיווק שנועדו לצמצם את החלוקה והשימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות באמצעים שונים (הסברה, גביית מחיר על שקיות נשיאה, אספקת סלי נשיאה רב-פעמיים ועוד).

בסוף שנת 2013, לאחר סקירה מקיפה של האמצעים השונים הננקטים במדינות האיחוד האירופי וניתוח חלופות, פורסמה הצעת דירקטיבה של האיחוד האירופי בנושא צמצום הצריכה של שקיות נשיאה קלות-משקל מפלסטיק –
Proposal for a DIRECTIVE OF THE EUROPEAN PARLIAMENT AND OF THE COUNCIL amending Directive 94/62/EC on packaging and packaging waste to reduce the consumption of lightweight plastic carrier bags (2013/0371 (COD), 4/11/2013) -

על פי ההצעה, המדינות החברות באיחוד יפעלו לצמצום השימוש בשקיות נשיאה קלות-משקל מפלסטיק, כשכל מדינה רשאית, בשלב זה, לקבוע את יעד ההפחתה עבורה, ולבחור מבין מספר אמצעים את האמצעי המתאים בעיניה להשגת יעד זה. בין היתר, האמצעים האפשריים כוללים מנגנונים כלכליים כגון מס, היטל או קביעת מחיר לשקית הנשיאה, או מגבלות על ייצור ושיווק של שקיות נשיאה. 

המשרד להגנת הסביבה בחן את דרכי הפעולה השונים, שחלקם נסקרו לעיל, והשפעותיהם הצפויות על התנהגות צרכנית, באמצעות ניתוחים כלכליים וסקרי דעת קהל בקבוצות מיקוד. בין היתר נבחנו החלופות של איסור שימוש בשקיות גופיה בבתי עסק קמעונאיים; הפסקת חלוקת שקיות הגופיה על ידי הקמעונאים; חובת מכירה של שקיות רב-פעמיות; תכנית של שיתוף פעולה שתוביל להובלת מהלך תדמיתי-חינוכי, לשינוי תודעתי בציבור בהתייחסותו לפסולת אריזות בכלל ולשקיות בפרט.

ביום 28.3.16 אושר בכנסת החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות, התשע"ו-2016, שייכנס לתוקף ביום 01.01.2017.  מטרת החוק היא הפחתת השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות והגברת המודעות הציבורית להשפעה הסביבתית השלילית של הרגלי צריכת היתר הבלתי מבוקרת והשימוש במוצרים חד-פעמיים. החוק נועד להביא לשינוי מצב הדברים ויצירת דפוסי צרכנות נבונים יותר.

חקיקה זו היא צעד נוסף לקידום מדיניות הטיפול בפסולת מוצקה של המשרד להגנת הסביבה וקידום תרבות צריכה נבונה יותר, על ידי התייחסות פרטנית לנושא שקיות הנשיאה החד-פעמיות, כפי שנעשה במדינות נוספות בעולם.

עלויות למשק
הקמעונאים מספקים את השקיות החד-פעמיות לציבור לכאורה ללא עלות, אך מגלגלים עלויות אלה על ציבור הצרכנים באופן עקיף בתמחור המוצרים, ללא מודעות של אותו ציבור צרכנים.  החוק יגרום לשקיפות של עלויות אלה כלפי הצרכנים, ובכך יביא להתייעלות בהקצאת משאבים ולצמצום העלויות הנובעות מכך.

תועלות למשק
בנוסף להפחתת השימוש בשקיות חד-פעמיות, תועלות נוספות הצפויות מיישום הוראות החוק המוצע הן הגברת המודעות הסביבתית בקרב הציבור באופן כללי, והגברת המודעות בנושאי צריכה נבונה בפרט. 

השתייכות ישראל לחברת המדינות המיישמות הסדר לטיפול סביבתי בשקיות נשיאה חד-פעמיות תמַצֵב את ישראל כמדינה מתקדמת מבחינה סביבתית וכמי שפועלת לפי פרקטיקות בין-לאומיות מומלצות.

#

נתונים ומספרים - המצב בישראל

/PhotoAlbum/Marine%20and%20Coastal%20Environment/Clean%20Beach/mayanzvibeach1.JPGערמת פסולת שהושארה על ידי נופשים בשולי חוף מעין צבי צילום: פרד ארזואן
שקיות פלסטיק בחוף הים
להגדלה
ערמת פסולת שהושארה על ידי נופשים בשולי חוף מעין צבי 
צילום: פרד ארזואן 
תקציר נתוני המחקר שנעשה עבור המשרד:
  1. הביקוש -274 שקיות גופיה לנפש בשנה, שהם כ 975 שקיות בשנה למשק בית.
  2. היקף השימוש - 2.22 מיליארד שקיות גופיה בשנה, מתוכם כ 1.28 מיליארד שקיות במרכולים.
  3. הנזק - פגיעה חמורה בנוף ובניקיון המרחב הציבורי. קושי בטיפול נכון בפסולת בשל מבנה השקיות ובשל והקושי להפריד אותן מזרמי פסולת אחרים.
  4. הצפי - אם לא ישתנה דפוס השימוש בשקיות, ב- 2017 ישתמשו צרכני המרכולים ב 1.39מיליארד שקיות גופיה שמשקלן 7,600 טון, עלותן לציבור 76 מיליון שקלים בשנה, שהם כ- 4.3% מהרווח לפני פחת ומס של רשתות השיווק, ומניבות רווח לתעשיית הפלסטיק של כ 1.4מיליון שקלים בשנה.
  5. מודעות ציבורית - סקר צרכנים מלמד שהציבור מוטרד מהיותו שותף לשימוש ללא מגבלות בשקיות הגופיה, ויש נכונות גבוהה בציבור לעבור לשקיות רב-פעמיות בתשלום
  6. כולם מפסידים - הצרכנים תורמים לפגיעה בסביבה בהעדר חלופות זמינות; רשתות השיווק נושאות בעלויות כבדות של השקיות והלוגיסטיקה הקשורה, ומגלגלות את העלויות על הלקוחות; התעשיה עוסקת במוצר הנחות ביותר של תעשיית הפלסטיק ששולי הרווח בו הם מזעריים.
  7. תפקיד המשרד להגנת הסביבה על פי ממצאי המחקר - לפעול ליצירת דפוסי התנהגות חדשים, על בסיס בחינת דרכי הפעולה וההשלכות השונות של איסור שימוש בשקיות גופיה במרכולים או הטלת היטל על השקיות.
  8. פוטנציאל השינוי - אפשר להגיע להפחתה של 50% במשקל השקיות בהן הציבור משתמש, לאפס את העלות למרכולים, ולהוריד את העלות לציבור ב- 35%. הצרכן יוכל להחליט אם לרכוש שקיות או לא - ולא ישא אוטומטית בעלות השקיות המוטמעת במחירי המוצרים. רווחי התעשיה יפגעו בסדר גודל של מאות אלפי שקלים בשנה בלבד.
שלח להדפסה
שלח להדפסה
שתף\שמור
פסולת

מידע ושירותים

02/05/2016 16:07
 
 
שמורות, המשרד להגנת הסביבה, מדינת ישראל 2012
Cכל הזכויות